תרגיל 8

1. השוואה בין תחזוקה מתוכננת (maintenance scheduled) לתחזוקה תחזיתית (predictive maintenance)

תחזוקה מתוכננת -

תחזוקה מתוכננת היא תחזוקה הפועלת לפי לוחות זמנים קבועים. לתחזוקה זו דרישות רבות לרבות תכנון, תיאום עם מספר גורמים גדול וכו.

התחזוקה מתרחשת לפי הלוחות זמנים שנקבעו ובכך מנסה להבטיח את פעילות התקינה של הכלים שלה.

בגדול, תחזוקה זו מתקשרת יותר לפן של מיזעור עלויות.

תחזוקה תחיזתית -

להבדיל מתחזוקה מתוכנת, תחזוקה זו מתבצעת לפי מצב המכונה בפועל ולא לפי זמנים מתוכנים מראש. 

יש לדאוג למרווח זמנים תקין לצורכי טיפול בבעיות הדרושות.

שיטה זו יותר נוחה שכן היא מאפשרת למכונה לעבוד כל עוד היא צריכה ויכולה ורק בעת בעיה נעצרת עבודת המכונה - לכן למפעל זו שיטה אידיאלית.

כמו כן, שיטה זו הרבה יותר כלכלית שכן רק במקרה הצורך מתבצעת תחזוקה למכונה, והמכונה חודלת מלפעול.

2. בחרו דוגמה של מערכת / מכונה מורכבת. איזה ידע דרוש כדי לבצע תחזוקה בהתאם
לתחזית. כיצד ניתן להשיג ידע כזה ?

המערכת אותה בחרתי להציג היא מכונת NESSPRESO אשר נמצאת בבעלותי כ-3 שנים.

המכונה מאוד קלה לתפעול ואינה דורשת תחזוקה מסובכת יותר מדי אם בכלל.

החברה ממליצה על פעם במספר חודשים לבצע תחזוקה -

על המשתמש לרכוש מהחברה נוזל מיוחד שעובר בצינורות המערכת ומנקה את כל האבנית שנוצרה משימוש בה.

המוצר מגיע יחד עם דף הסבר למשתמש.

הדף מאוד ברור ולא מסובך יותר מדי ומותאם לשימוש של כלל האוכלוסייה שעתידה להשתמש במכונות.

תרגיל 7

שאלה 1
תנו 3 דוגמאות לצרכים ארגוניים ו 3 דוגמאות לצרכים אישיים שאפשר לתת להם מענה באמצעות קהילות ידע.

צרכים אישיים: 

1. פתרון בעיות - אדם המבקש לפתור בעיה כלשהי ואין ברשותו את הידע- יכנס לקהילה השייכת  לאותו תחום ויוכל לקבל מענה.

2. שאילת שאלות בפורום באופן אנונימי/גלוי, התייעצות עם גורמים שונים כדי לקבל חוות דעת מקצועית
לדוגמה בנושאי זוגיות ,משפחה, ובהתייעצות לגבי עבודה ולימודים. דוגמאות נוספות הינן קבוצות טרמפים, בישול, רפואה וייעוץ.
3. הדרכות - עמודי רשמיים של אתרים מהינים של בעלי מקצוע אשר מעדכנים אודות נושא או מאמר חדש. לינקדאין למשל הינה פלטפורמה אשר נותנת מענה במקרים רבים לאנשי HR ומקנה להם את האפשרות לנהל את תהליך הגיוס דרך המדיה.

צורכים ארגוניים:

1. שיתוף - שיתוף ידע בין אנשים ומקצועות בעלי מאפיינים דומים - כאשר הבעיה כבר לא אישית, ניתן לפתוח דיון של בעלי ידע ולנצל את האפשרות להתאגד לקהילה ע"מ להגיע לפתרונות יותר איכותיים.
2. גיוס - באמצעות קהילות ידע ניתן לגייס אנשים דומים לאותם חברי הקבוצה - כלומר הסבירות שאנשים בעלי מכנה משותף יהיו מקורבים לאותם חברי קבוצה גבוהה יותר ולכן אנחנו מאפשרים קיצור זמנים של גיוס והכשרה. 
3. שימור - אנשים אוהבים להיות שייכים לקבוצה. כאשר הם שייכים לקבוצה הם מרגישים בעלי כוח ולכן יותר טוב להם בעבודה. באמצעות קהילות ידע נוכל לשמר את הכוח האירגוני הטוב ולהוסיף לו תגבורת על מנת להעצימו. 

שאלה 2
תנו 3 דוגמאות לצרכים ארגוניים ו 3 דוגמאות לצרכים אישיים שאפשר לתת להם מענה באמצעות ויקי ארגוני. 

תחילה נגדיר מה זה ויקי אירגוני - בסיס ידע שיתופי הנוצר במסגרת ארגונית ותומך בתהליכי פיתוח הידע, הלמידה, וניהול הידע בארגון. גישת הויקי מכילה יתרונות רבים, כאשר משתמשים בה באופן מושכל, בניהם פיתוח תשתית ידע רשתית נגישה ושיתופית בה עושים עובדי הארגון שימוש בשגרה.

צרכים אישיים:
1. נוחות - כל המידע נמצא במקום אחד ברור ומוגדר. יש יכולת גישה לאותו ויקי באמצעות הרשת הפנימית של העבודה. תמיד נדע לאין לפנות כשאנחנו לא יודעים משהו.
2. נגישות - המידע נגיש בגישה ווביט ולכן ניתן להתחבר אליו מכל מקום ובכל זמן. הדבר מאפשר ברמה האישית לסיים משימות בבית במידה והעובד לא הספיק לעשות את זה בעבודה או לעבוד בשעות שיותר פנויות לו ( למשל בשעות בו הילדים ישנים). 
3. מקור מידע - עבור כל מידע יש נתונים על מי שהזין אותו ולכן במידה ויש לנו שאלות אנחנו יכולים ליצור איתו קשר ולנסות לבאר את מה שאנחנו לא יודעים. 

צרכים ארגוניים:
1. כפי שלמדנו בהרצאות הקודמות אנו יודעים כי תהליך איסוף הידע בארגון הוא ארוך, מסובך ומלא במכשולים. היות ובדרך זאת ניתן לאסוף את הידע בקלות על ידי צ'יפור האנשים שיחלקו מידע ניתן יהיה לחסוך את כל התהליך המסובך. 
2. שימור ידע - לא תיהיה תלות באנשים משום שכל הידע יהיה מרוכז ומתועד
3. גישה - במידה ולא מדובר על מידע מסווג ( כמו למשל בתעשייה האווירית) ניתן גם להתחבר למאגר הנתונים גם מהמחשב האישי בבית ובכך לאפשר לעובדים גמישות עבודה גבוהה יותר שכוללת יכולת עבודה מהבית ובכך להגדיל את הפרודוקטיביות של העובדים בחברה. 

שאלה 3
אילו בעיות ארגוניות ניתן / רצוי לפתור באמצעות קהילת ידע ואילו בויקי ? 


בעיות ארגוניות שרצוי וניתן לפתור באמצעות קהילות ידע הן בדרך כלל כאלו הדורשות דיון, שאין להן תשובה חד משמעית או שכאשר מידע הוא ייחודי או אזוטרי. ואילו בויקי- רצוי כאשר אנו מחפשים הגדרות מסויימות, כללים, דברים שהם קבועים ולא ניתנים לערעור- בדרך כלל בעיות פחות מורכבות ויותר מוכרות שדנו בהן בעבר.

קהילות ידע תנאי הכרחי - כאשר יש יכולת לפרסם את המידע
תנאים שבהם הדבר כדאי:
1. כאשר גורם חיצוני יכול להעזר במידע באופן שישפר את מוניטין הגורם המפרסם
2. כאשר רוצים לשלב מידע עם גורמים חיצוניים ולקבל חוות דעת אקסטרנית
3. כאשר רוצים ליצור קהילת שיתוף ידע שתשפר את הידע של כולם 


ויקי
1. כאשר אנו רוצים ליצור ספריית ידע לקהילה סגורה מסוימת כגון - כל עובדי גוגל בעולם או כל עובדי התעשייה האויירית לישראל.
2. כאשר אנו רוצים לחלוק מידע עם המון אנשים באופן מסודר ועם זאת - לשמור על פרטיות המידע.
3. כאשר אנחנו רוצים ליצור ספריית ידע לקהילה סגורה מסוימת כמו מעין אינציקלופדיה.
4. כאשר עיניין ההרשאות גישה למידע הוא קריטי - הויקי מאפשר לנו לנהל הרשאות והוא אף מאובטח. הויקי הינו מקור ידע רשמי ומהימן בעל גרסה אחת המתעדכנת בתדירות גבוהה.

תרגיל 6

1 .איך ניתן להגדיל את אחוז העובדים שתורמים מידע וידע ברשתות חברתיות פנים-ארגוניות מהמקובל ברשת האינטרנט?

חוק ה-1-9-90 מתייחס להתפלגות פעילות אקטיבית ברשתות החברתיות, כאשר ל-1% בלבד מיוחסת פעילות תוכן רלוונטית, 9% תגובתי ל-1% והשאר  90% משתתפים פסיביים ברשת.

בשביל לעלות את אחוז המשתמשים הפעילים צריך להבין את המציאות.

הבעיה הקשה ביותר היא להתמודד עם החוסר רצון של העובד בנושא.

בשביל לשפר את אחוז העובדים שתורמים מידע וידע לארגון או לרשתות חברתיות צריך בהעלאת המוטיבציה בקרב העובדים וליצור בהם אמון שהדבר אכן תורם עבור הארגון ותורם עבורם ובכך יעלה הרצון שלהם לשתף את הקולגות שלהם במידע.
אם למשל נקבע נוהל שכל זמן מסויים כל הקבצים שעל המחשב שלהם יימחקו בעצם נגרום לכך שכל הקבצים האישיים של העובד יגובו ובכך אנו מאלצים אותו בדרך עקיפה לתרום למאמץ הכלל ארגוני להעברת ידע בכך שהוא בעצם מעביר את כל המידע שלו למערכות הארגוניות.

2. קראו את המאמר הקצר "מניהול מטריציוני לניהול רשתי". במאמר מוצגים מאפיינים של הניהול הרשתי. כיצד רשת חברתית ארגונית יכולה לעזור לעובדים לעמוד בדרישות המפורטות במאפיינים אלו ?

1. תעודד שיתוף פעולה בין העובדים

2. שיתוף פעולה שהארגון "מאלץ" את העובדים שלו על ידי בונוסים קבוצתיים למשל.
3. העברת הידע על ידי העובדים עצמם.
4. הענקת סמכויות חדשות על ידי הענקת אחריות שונות ונוספות לעובדים.
5. יצירת שיתופי פעולה שלא קיימים בין עובדים שלא מכירים למשל בתוך הארגון.

תרגיל 5

1 .אתם עובדים בארגון שהחליט להיעזר במיקור המונים לצורך פיתוח רובוטים חדשים. באיזה תחום לדעתכם החליט הארגון שכדאי לו להיעזר במיקור המונים ? 

התשובה המתבקשת כאן היא כמובן שהארגון החליט להיעזר במיקור המונים לתחום הפיתוח.

עולם הרובוטים הוא עולם שניתן לסווג אותו כעולם מסובך, עולם מאוד טכנולוכי ומאוד מפותח.

על מנת לפתח רובוט נדרשת יכולות הנדסיות, מקצועיות וכמובן כספיות גבוהות מאוד.

אפשר ואף כדאי להשתמש בעולם האינטרנטי לטובת הצעות לפיתוח וקבלת עזרה מאנשים שיש להם ידע בנושא.

2 .עליכם לבצע תחזית לגבי סיכויי ההצלחה היחסית של שלושה מוצרים המיועדים לשוק מסויים. באיזו שיטה תבחרו ? נא לנמק

כפי שניתן לראות (ואפילו בטלוויזיה כבר עשו תוכנית על נושא), חוכמת ההמונים היא בהחלט חוכמה!.

אם שואלים מספיק אנשים כנראה שנקבל מגוון רחב של אנשים ובינהם אנשים אשר מבינים בתחום.

אנו נקבל חוות דעת שונות ומגוונות וכמובן שיש משפט שאומר שהסטטיסטיקה לא משקרת.

חוכמת ההמונים היא סטטיסטיקה טהורה ובכך אנו סביר להניח נקבל תשובות מהימנות.

כמובן שיש לקחת בחשבון את הרכב וגודל האוכלוסיה.

ג יותר את השוק מאשר השוק עצמו. 

3 .מהם הסיכונים במימון סטארטאפ בשיטה של מימון המונים

סיכונים רבים במימון חברות סטרטאפ בשיטת מימון המונים.

מצד אחד היזימים יכולים לאבד את הקניין הרוחני על הרעיון בגלל שאי אפשר לרשום פטנט אחרי שהוציאו פרויקט למימון המונים.

מצד שני המשקיעים יכולים להיכשל כיוון שהרעיון שלא לא מוגן ובכך הם יכולים ליפול למלכודות של המשקיעים עצמם.

כמו כן, יכולות לקרות בעיות כגון ניהול לקוי ולא מקצועי שיוביל לכישלון הפרויקט.

תרגיל 4

ניהול ידע - בלוג מספר 4 בעת חיפוש באינטרנט בחיפוש אחר מאמר בנושא זה נתקלתי במאמר מאת ד"ר מוריה לוי.

שם המאמר הינו Continuity Management והוא עוסק בנושא של המשכיות ידע בארגונים. הוא מדגיש ואומר שעל הארגונים לנהל את המשכיות הידע שלהם. אי אפשר להסתפק בתהליכי חפיפה. ישנו צורך תמיד וחשוב מאוד של המשכיות בנושא.

המאמר מסתמך על הספרContinuity Management: Preserving Corporate Knowledge and 

Productivity When Employees Leave.

שתי הסיבות העיקריות לפי המאמר לנהל את המשכיות הידע הינם -

1.  כמות גדולה מאד של אנשים העוזבים את הארגונים.

2. חשיבותו של הידע להצלחת העובדים בתפקידם.

ניתן להתייחס למניעת החוסר בידע כגורם העיקרי אך חשוב לדעת כי לניהול ההמשכיות ישנם יתרונות רבים לדוגמה -

1. קיצור זמן של קליטת עובדים חדשים לארגון - חוסך זמנים יקרים.

2. שיפור ההסמכה של העובדים החדשים והסתמכותם על נחלת העבר (דומה ל"פקודות נרשמו בדם" המשפט הצבאי המוכר שאומר שלומדים בעיקר מטעויות ודברים שקרו בעבר).

3. גורם לייעול קבלת החלטות של עובדים וותיקים בארגון.

4. שימוק הזיכרון הארגוני ורשתות המידע.

5. מאפשר לעובד להתמקד בדברים הקריטיים בעבודותו שיתרמו בצורה העיקרית ביותר להצלחת הארגון.

6. הגדלת ביצועי הארגון.

7. כל זאת ועוד משפיע כמובן בצורה ישירה על יתרון הארגון בתחרות העיסקית הגלובלית.

מספר בעיות עולות במאמר בנושא של המשכיות ידע - 

     1. אי הכרה בבעיה שלא דואגים לניהול ההמשכיות.

2.  עומס וחוסר זמן לנושא.

3. חוסר במשאבים.

4. כדאיות אישית.

דרכי הטיפול המוצעים במאמר (הפתרונות בהתאמה)-

     1. המחשת הבעיה דרך סטטיסטיקות של עזיבת עובדים, והשפעת העזיבה על הארגון.

2. שכנוע שעניין זה אינו גוזל זמן ואף חוסך במקומות אחרים, בעיקר בהתחשב במיקוד לידע תפעולי.

3.  Design to cost- הגבלת היקף הפעילות למשאבים הקיימים.

4. הסבר היתרונות למתעד בעת עבודתו- שיפור אפקטיביות, מיקוד והוקרה.

הדגש העיקרי שעולה מן המאמר ומה שארגון צריך לשים אל מול עיניו הוא כמובן העניין שהארגון צריך לדאוג לתשתית מתודולוגית וכנולוגיה מתאימה שתאפשר לו את האופציה בכלל לפעול ולעסוק בהמשכיות ידע בארגון.

ללא תשתית לא יוכל הארגון כלל לעסוק בדבר!!!

כמו כן המאמר מפרט מספר דוגמאות להמשכיות ניהול ידע ברחבי העולם.

קישור למאמר - http://www.kmrom.com/Site/Articles/ViewArticle.aspx?ArticleID=1729

תרגיל 3

1 .כיצד מסייע OCR לטיפול בדואר נכנס מודפס ?
כיוון שמדובר בטכנווגליה אשר ממירה תמונה / טקסט אשר נכתב ביד ונסרק למחשב או אפילו מודפס,
היא מסייעת לארגונים להעביר את כל הקבצים שלהם לקבצים דיגטלים ובכך הם גורמים לחיפוש / שליפה מאוד קלה וזריזה אשר יחסוך זמן רב לארגון.

2 .מדוע חשוב לשלב מסמכים דיגיטאליים בזרימות עבודה (Flows Work)?
ישנן מספר סיבות, שילוב מסמכים דיגיטליים משפר את זרימת העבודה בכך:
א. נמנע כפל בין המסמכים
ב. ארגון יעיל יותר בכך שהוא הופך לארגון אוטומטי.
ג. שליפות קלות יותר של המידע.
ד. שמירת סדר בארגון.
ה. מעבר מהיר על כל הקבצים של הארגון.

3 .מה החשיבות של הגירת תכנים ?
הגירת תכנים הינה העברת תכנים ממערת ישנה אל מערכת חדשה אשר הוכנסה לארגון.
החשיבות היא בכך שהארגון שומר על הנכסים הכי גדולים שלו ולא מאבד את כל אשר השיג בעבר.
הוא שומר על היסטוריית כל הנתונים שלו.


4 .בארגון מסוים הוחלט לצרף אימיילים למערכת ניהול התכנים הארגונית.
a .האם לדעתכם צריך לשמור במערכת את הצרופות (attachments (בלבד או
את כל המייל ?
חשוב לשמור על הצרופות לדעתי שכן אי שמירה של צרופות יכולה להוביל לאיבוד נכסי ארגון חשובים, איבוד מידע חשוב.


b .מי אחראי בארגון לשמירת המייל במערכת ?
כל בעל מייל אחראי לדעתי על שמירת המיילים במערכת. רק כך יהיה פשוט להבטיח כי כל המיילים יישמרו ולא יתפספס מייל.

תרגיל 2

1. בעיות התחקירים בצה"ל

בעיית התחקירים בצה"ל הינה בעיה מוכרת שעולה לא פעם ולא פעמיים במקומות רבים במדיה. בממוצע לדעתי לפחות פעם בשבוע אנו נתקלים בתחקיר כלשהו שביצע צה"ל וכאשר הקורא קורא את התחקיר (אם ניתנת האפשרות הזאת) נין בקלות לחשוב על הרבה בעיות שעולות בו.

בעיית הדיווח בזמן אמת על אירועים היא אחת החשובות שכן לאנשים נטייה לשכוח דברים שקרו בעבר ובפרט דברים אשר יכולים לגרום להם "בעיות" בהמשך דרכם. במאמר ניתן להבין כי הוא שם את מלוא הדגש על בעיה זו.
בעיה נוספת שעלתה במאמר היא שמפקדים לוקים בניהול התחקיר. אין לשכוח כי מדובר לרוב באנשים צעירים שלאו דווקא מגיעים מתחום החקירות וכן יש נטייה לא לדייק בפרטים ולא ללכת על פי ההוראות ובכך בעצם לגרוע "מאיכות" החקירה. לדעתי על צה"ל להכשיר ביתר מקצועיות את היחידה האחראית על נושא תחקורים.
צויינה גם בעיה כי מפקדים נוטים שלא לתחקר אירועים לפעמים, זה יכול לקרות עקב בעיות אישיות של המפקדים עם חשיפה אפשרית עקב חשיפה של התחקיר כתוב ברשת או בכל מדיה אחרת שבה מתפרסם התחקיר.
לדעתי הבעיה הנ"ל עולה בראש ובראשנה עקב העובדה כי מדובר באנשים צעירים שלאו דווקא מתאימים לתפקיד וסיכוי גדול שהוכוונו על ידי הצבא לתפקיד והצבא פספס משהו בתהליך והם כלל לא מתאימים לבצע את התפקיד.
הבעיה בגדול עקב גודלו של הצבא וחוסר הקשר בין חילות שונות. הצבא מתנהג כמספר גופים גדולים שמתנהלים כגופים יחדנים ולאו דווקא כארגון אחד עם "בוס" אחד. חוסר של קישור בין היחידות בארגון (חיילות בצבא) חד משמעית מקשה על טיב החקירה ויוצר בעיות גדולות ובעייתיות.

2. כיצד לנהוג במפעילי המתקן שפעלו בניגוד לנהלים

ניתן להסתכל על המצב הזה משני הצדדים. הצד של העובדים אשר ניסו לעשות את הטוב ביותר ולא לגרום להתראות מיותרות שכן מספר פעמים רב לפני כן היו סתם התראות ובכך רצו למנוע עבודה מיותרת של הבאים בתור או שלהם בעתיד. בסופו של דבר הם רצו לטובת המפעל על מנת שיוכל להמשיך לייצר ולהעשיר את נכסי המפעל.

מצד שני ניתן להסתכל מהצד של ההנהלה ולהגיד חד משמעית שהעובדים עבדו בניגוד להוראות.

כמובן שיש לבצע תחקיר מעמיק בנושא ולבדוק כל צד איך התנהל ואיך היה צריך להתנהל.

האם לעובדים הוסבר מה עושים במצב כזה ואיך עליהם לפעול במצב כזה.

האם ההנהלה עשתה את כל ההדרכה הדרושה והאם דאגו לתקינות הכלים שלהם כראוי.

האם ההנהלה דאגה לכתוב נוהל עבודה מסודר למצבים "קיצוניים" במפעל.

איך המפעל הגיע למצב שהגלאי לא תקין כל כך הרבה זמן ואף אחד לא טיפל בו.

לדעתי האשמה נופלת במקרה זה על שני הצדדים, אך בסופו של דבר האשמה המרבית ביותר לדעתי נופלת על העובדים שביצעו פעולה שונה מרצף הפעולות שהם נוהגים לעשות ופעלו על דעת עצמם ללא אישור / יידוע הדרגים הבכירים.

מ דוע פעלו העובדים בצורה כזו

י כול להיות שהם רצו בטובת המפעל בכל מצב?

נ גיד והיו לעובדים שהם צריכים להמשיך לשמוע את ההתראות כל הזמן, איך היו פועלים?

כ מה הגבול של העובדים בביצוע פעולות של שגרתיות ללא אישור

ל מה העובדים לא דיווחו על הפעולה השונה שביצעו

תרגיל 1

למי שייך המידע בלינקדאין של עובד בחברה, לעובד אישית או לחברה?

מתיאור המקרה ניתן לחשוב תחילה כי שני הצדדים צודקים.
הצד החברה חושב שהוא צודק כי אכן רשת לינקדאין מעבר לעובדה שהיא רשת חברתית מדובר ברשת חברתית עסקית לצורכיי עבודה אשר הוקמה במטרה לקדם עסקים ובין היתר כשהתפתחה גם התקדמה לעבר חיפוש משרות עבודה וכדומה, אך מטרתה העיקרית היא קידום העסק הפרטי.
בנוסף ניתן לטעון כי אם העובד תפקידו לטפח את קשריי העבודה תחת מעטפת הלינקדאין סביר להניח שהוא ביצע את העבודה הזאת על חשבון זמני העבודה ולאו דווקא בזמנו הפרטי ועל כן המעסיק שילם לו את משכורתו בזמן שהוא מבצע פעולה זאת.
לאור 2 הסיבות שלהלן ניתן לחשוב שהמידע שייך למעסיק.

לעומת זאת, לצד השני אשר טוען כי המידע שייך לעובד יש נימוקים רבים יותר וחזקים יותר.
בראש ובראשונה כל המידע נמצא תחת שמו הפרטי של העובד ולא תחת שם החברה. זה נכון שהוא עובד תחת הארגון אך השם הפרטי שלו נמצא בראש הדף ולכן זהו רכושו הפרטי ביותר. אין אופציה להחליף שם כשעוזבים עבודה לעומת האופציה להחליף את שם הארגון תחת שם המשתמש שניתן.
שנית, לא ניתן לגיד בוודאות כי האנשים שחברו לאותו אדם חברו רק בגלל החברה, יכול להיות שהם חברו אליו דווקא בגלל קשרים אישיים הוא רקם לעצמו בעבר.
מכל זאת ויש לציין כי ישנן עוד סיבות רבות אך מאחר והזמן קצר והמלאכה מרובה, לעניות דעתי המידע בלינקדאין שייך חד וחלק לעובד בחברה ללא שום הסתייגות.

אילו כלים מבין הכלים שהוצגו במפגש אתם חושבים שכדאי לכם לאמץ ולהשתמש בהם?

חד משמעית הכלי העיקרי והטוב ביותר שיש היום הוא רשת הלינקדאין שכמובן שאני משתמש בה רבות. היתרונות שלה היא שהיא חשופה לאוכלוסייה מאוד גדולה ולפלח שוק ענק וניתן להגיע בדרך מאוד פשוטה בלי לצאת מהבית בלחיצת כפור לכל ארגון וארגון ולכל עובד בארגונים על גבי הגלובוס וליצור קשרים עסקיים יחסית בקלות רבה.
כלי יוצא דופן!!