שאלה 1
תנו 3 דוגמאות לצרכים ארגוניים ו 3 דוגמאות לצרכים אישיים שאפשר לתת להם מענה באמצעות קהילות ידע.
תנו 3 דוגמאות לצרכים ארגוניים ו 3 דוגמאות לצרכים אישיים שאפשר לתת להם מענה באמצעות ויקי ארגוני.
תחילה נגדיר מה זה ויקי אירגוני - בסיס ידע שיתופי הנוצר במסגרת ארגונית ותומך בתהליכי פיתוח הידע, הלמידה, וניהול הידע בארגון. גישת הויקי מכילה יתרונות רבים, כאשר משתמשים בה באופן מושכל, בניהם פיתוח תשתית ידע רשתית נגישה ושיתופית בה עושים עובדי הארגון שימוש בשגרה.
צרכים אישיים:
1. נוחות - כל המידע נמצא במקום אחד ברור ומוגדר. יש יכולת גישה לאותו ויקי באמצעות הרשת הפנימית של העבודה. תמיד נדע לאין לפנות כשאנחנו לא יודעים משהו.
2. נגישות - המידע נגיש בגישה ווביט ולכן ניתן להתחבר אליו מכל מקום ובכל זמן. הדבר מאפשר ברמה האישית לסיים משימות בבית במידה והעובד לא הספיק לעשות את זה בעבודה או לעבוד בשעות שיותר פנויות לו ( למשל בשעות בו הילדים ישנים).
3. מקור מידע - עבור כל מידע יש נתונים על מי שהזין אותו ולכן במידה ויש לנו שאלות אנחנו יכולים ליצור איתו קשר ולנסות לבאר את מה שאנחנו לא יודעים.
צרכים ארגוניים:
1. כפי שלמדנו בהרצאות הקודמות אנו יודעים כי תהליך איסוף הידע בארגון הוא ארוך, מסובך ומלא במכשולים. היות ובדרך זאת ניתן לאסוף את הידע בקלות על ידי צ'יפור האנשים שיחלקו מידע ניתן יהיה לחסוך את כל התהליך המסובך.
2. שימור ידע - לא תיהיה תלות באנשים משום שכל הידע יהיה מרוכז ומתועד
3. גישה - במידה ולא מדובר על מידע מסווג ( כמו למשל בתעשייה האווירית) ניתן גם להתחבר למאגר הנתונים גם מהמחשב האישי בבית ובכך לאפשר לעובדים גמישות עבודה גבוהה יותר שכוללת יכולת עבודה מהבית ובכך להגדיל את הפרודוקטיביות של העובדים בחברה.
שאלה 3
אילו בעיות ארגוניות ניתן / רצוי לפתור באמצעות קהילת ידע ואילו בויקי ?
בעיות ארגוניות שרצוי וניתן לפתור באמצעות קהילות ידע הן בדרך כלל כאלו הדורשות דיון, שאין להן תשובה חד משמעית או שכאשר מידע הוא ייחודי או אזוטרי. ואילו בויקי- רצוי כאשר אנו מחפשים הגדרות מסויימות, כללים, דברים שהם קבועים ולא ניתנים לערעור- בדרך כלל בעיות פחות מורכבות ויותר מוכרות שדנו בהן בעבר.
קהילות ידע תנאי הכרחי - כאשר יש יכולת לפרסם את המידע
תנאים שבהם הדבר כדאי:
1. כאשר גורם חיצוני יכול להעזר במידע באופן שישפר את מוניטין הגורם המפרסם
2. כאשר רוצים לשלב מידע עם גורמים חיצוניים ולקבל חוות דעת אקסטרנית
3. כאשר רוצים ליצור קהילת שיתוף ידע שתשפר את הידע של כולם
ויקי
1. כאשר אנו רוצים ליצור ספריית ידע לקהילה סגורה מסוימת כגון - כל עובדי גוגל בעולם או כל עובדי התעשייה האויירית לישראל.
2. כאשר אנו רוצים לחלוק מידע עם המון אנשים באופן מסודר ועם זאת - לשמור על פרטיות המידע.
3. כאשר אנחנו רוצים ליצור ספריית ידע לקהילה סגורה מסוימת כמו מעין אינציקלופדיה.
4. כאשר עיניין ההרשאות גישה למידע הוא קריטי - הויקי מאפשר לנו לנהל הרשאות והוא אף מאובטח. הויקי הינו מקור ידע רשמי ומהימן בעל גרסה אחת המתעדכנת בתדירות גבוהה.
תנו 3 דוגמאות לצרכים ארגוניים ו 3 דוגמאות לצרכים אישיים שאפשר לתת להם מענה באמצעות קהילות ידע.
צרכים אישיים:
1. פתרון בעיות - אדם המבקש לפתור בעיה כלשהי ואין ברשותו את הידע- יכנס לקהילה השייכת לאותו תחום ויוכל לקבל מענה.
2. שאילת שאלות בפורום באופן אנונימי/גלוי, התייעצות עם גורמים שונים כדי לקבל חוות דעת מקצועית
לדוגמה בנושאי זוגיות ,משפחה, ובהתייעצות לגבי עבודה ולימודים. דוגמאות נוספות הינן קבוצות טרמפים, בישול, רפואה וייעוץ.
3. הדרכות - עמודי רשמיים של אתרים מהינים של בעלי מקצוע אשר מעדכנים אודות נושא או מאמר חדש. לינקדאין למשל הינה פלטפורמה אשר נותנת מענה במקרים רבים לאנשי HR ומקנה להם את האפשרות לנהל את תהליך הגיוס דרך המדיה.
לדוגמה בנושאי זוגיות ,משפחה, ובהתייעצות לגבי עבודה ולימודים. דוגמאות נוספות הינן קבוצות טרמפים, בישול, רפואה וייעוץ.
3. הדרכות - עמודי רשמיים של אתרים מהינים של בעלי מקצוע אשר מעדכנים אודות נושא או מאמר חדש. לינקדאין למשל הינה פלטפורמה אשר נותנת מענה במקרים רבים לאנשי HR ומקנה להם את האפשרות לנהל את תהליך הגיוס דרך המדיה.
צורכים ארגוניים:
1. שיתוף - שיתוף ידע בין אנשים ומקצועות בעלי מאפיינים דומים - כאשר הבעיה כבר לא אישית, ניתן לפתוח דיון של בעלי ידע ולנצל את האפשרות להתאגד לקהילה ע"מ להגיע לפתרונות יותר איכותיים.
2. גיוס - באמצעות קהילות ידע ניתן לגייס אנשים דומים לאותם חברי הקבוצה - כלומר הסבירות שאנשים בעלי מכנה משותף יהיו מקורבים לאותם חברי קבוצה גבוהה יותר ולכן אנחנו מאפשרים קיצור זמנים של גיוס והכשרה.
3. שימור - אנשים אוהבים להיות שייכים לקבוצה. כאשר הם שייכים לקבוצה הם מרגישים בעלי כוח ולכן יותר טוב להם בעבודה. באמצעות קהילות ידע נוכל לשמר את הכוח האירגוני הטוב ולהוסיף לו תגבורת על מנת להעצימו.
שאלה 22. גיוס - באמצעות קהילות ידע ניתן לגייס אנשים דומים לאותם חברי הקבוצה - כלומר הסבירות שאנשים בעלי מכנה משותף יהיו מקורבים לאותם חברי קבוצה גבוהה יותר ולכן אנחנו מאפשרים קיצור זמנים של גיוס והכשרה.
3. שימור - אנשים אוהבים להיות שייכים לקבוצה. כאשר הם שייכים לקבוצה הם מרגישים בעלי כוח ולכן יותר טוב להם בעבודה. באמצעות קהילות ידע נוכל לשמר את הכוח האירגוני הטוב ולהוסיף לו תגבורת על מנת להעצימו.
תנו 3 דוגמאות לצרכים ארגוניים ו 3 דוגמאות לצרכים אישיים שאפשר לתת להם מענה באמצעות ויקי ארגוני.
תחילה נגדיר מה זה ויקי אירגוני - בסיס ידע שיתופי הנוצר במסגרת ארגונית ותומך בתהליכי פיתוח הידע, הלמידה, וניהול הידע בארגון. גישת הויקי מכילה יתרונות רבים, כאשר משתמשים בה באופן מושכל, בניהם פיתוח תשתית ידע רשתית נגישה ושיתופית בה עושים עובדי הארגון שימוש בשגרה.
צרכים אישיים:
1. נוחות - כל המידע נמצא במקום אחד ברור ומוגדר. יש יכולת גישה לאותו ויקי באמצעות הרשת הפנימית של העבודה. תמיד נדע לאין לפנות כשאנחנו לא יודעים משהו.
2. נגישות - המידע נגיש בגישה ווביט ולכן ניתן להתחבר אליו מכל מקום ובכל זמן. הדבר מאפשר ברמה האישית לסיים משימות בבית במידה והעובד לא הספיק לעשות את זה בעבודה או לעבוד בשעות שיותר פנויות לו ( למשל בשעות בו הילדים ישנים).
3. מקור מידע - עבור כל מידע יש נתונים על מי שהזין אותו ולכן במידה ויש לנו שאלות אנחנו יכולים ליצור איתו קשר ולנסות לבאר את מה שאנחנו לא יודעים.
צרכים ארגוניים:
1. כפי שלמדנו בהרצאות הקודמות אנו יודעים כי תהליך איסוף הידע בארגון הוא ארוך, מסובך ומלא במכשולים. היות ובדרך זאת ניתן לאסוף את הידע בקלות על ידי צ'יפור האנשים שיחלקו מידע ניתן יהיה לחסוך את כל התהליך המסובך.
2. שימור ידע - לא תיהיה תלות באנשים משום שכל הידע יהיה מרוכז ומתועד
3. גישה - במידה ולא מדובר על מידע מסווג ( כמו למשל בתעשייה האווירית) ניתן גם להתחבר למאגר הנתונים גם מהמחשב האישי בבית ובכך לאפשר לעובדים גמישות עבודה גבוהה יותר שכוללת יכולת עבודה מהבית ובכך להגדיל את הפרודוקטיביות של העובדים בחברה.
שאלה 3
אילו בעיות ארגוניות ניתן / רצוי לפתור באמצעות קהילת ידע ואילו בויקי ?
בעיות ארגוניות שרצוי וניתן לפתור באמצעות קהילות ידע הן בדרך כלל כאלו הדורשות דיון, שאין להן תשובה חד משמעית או שכאשר מידע הוא ייחודי או אזוטרי. ואילו בויקי- רצוי כאשר אנו מחפשים הגדרות מסויימות, כללים, דברים שהם קבועים ולא ניתנים לערעור- בדרך כלל בעיות פחות מורכבות ויותר מוכרות שדנו בהן בעבר.
קהילות ידע תנאי הכרחי - כאשר יש יכולת לפרסם את המידע
תנאים שבהם הדבר כדאי:
1. כאשר גורם חיצוני יכול להעזר במידע באופן שישפר את מוניטין הגורם המפרסם
2. כאשר רוצים לשלב מידע עם גורמים חיצוניים ולקבל חוות דעת אקסטרנית
3. כאשר רוצים ליצור קהילת שיתוף ידע שתשפר את הידע של כולם
ויקי
1. כאשר אנו רוצים ליצור ספריית ידע לקהילה סגורה מסוימת כגון - כל עובדי גוגל בעולם או כל עובדי התעשייה האויירית לישראל.
2. כאשר אנו רוצים לחלוק מידע עם המון אנשים באופן מסודר ועם זאת - לשמור על פרטיות המידע.
3. כאשר אנחנו רוצים ליצור ספריית ידע לקהילה סגורה מסוימת כמו מעין אינציקלופדיה.
4. כאשר עיניין ההרשאות גישה למידע הוא קריטי - הויקי מאפשר לנו לנהל הרשאות והוא אף מאובטח. הויקי הינו מקור ידע רשמי ומהימן בעל גרסה אחת המתעדכנת בתדירות גבוהה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה